שני בקהילה פועלת משנת 2001  במטרה לספק שירותי שיקום שונים לאוכלוסיית המשתקמים בתחום בריאות הנפש במס' אזורים גאוגרפיים בארץ. כחברה העוסקת בשיקום, אנו תמיד רואים לנגד עינינו את טובתו של המשתקם ומעניקים לו תקווה, שהינה לא רק בגדר חלום, אלא הגשמה יום יומית בחייו.


שלמה המלך, החכם באדם גרס כי "באין חזון יפרע עם" (משלי כט' 18), ולכן אנחנו, ב"שני בקהילה", מאמינים כי לא די להסתפק במטרות השיקום אליהן כל מסגרת שיקומית מתוקף ייעודה, חייבת לשאוף. מטרות אלה של שיקום המטופלים, הכוונתם, דאגה לצרכיהם, עידודם לבריאות ולתעסוקה וליוויים הינן מובנות מאליהן ומהוות את לחם חוקנו. חזונה של שני בקהילה הינו עמוק ושורשי יותר מכך, חזוננו מורכב משלושה עמודי תווך עיקריים המעצבים את תפיסת עולמנו לאור מטרות השיקום, שהוזכרו למעלה:

 

 

רוב המשתקמים המגיעים למסגרת שיקומית, מגיעים למודי ניסיון וותק במערכת בריאות הנפש, לרוב לאחר אשפוז ונושאים עימם צלקות רבות, הן מתוקף מחלת הנפש איתה הם מתמודדים והן מיחס החברה ו"המערכת" כלפיהם. ב"שני בקהילה", עיקר מאמצינו, הינו להעניק למשתקם מקום מוגן ובטוח הממלא אותו בתקווה. ממש כמו חוט השני שתלתה רחב על חומות יריחו וסימל את המקום היחיד שישרוד את ההתמוטטות והסערה מסביב.


המרחב המוגן מתחיל כבר מרגע קליטת המטופל וממשיך במציאת המסגרות המתאימות לצרכיו בצורה האופטימלית, בין אם מדובר במסגרת דיור, תעסוקה, חונכות, סומכות ועוד. היחס הינו תמיד אישי ואנושי ועל כך אין אנו מתפשרים.
לכל משתקם ישנו איש קשר זמין הקשוב לצרכיו ופנוי לפניותיו בכל עת שיזדקק לו.

 

חורגים מהחריג
אין אנו רואים במשתקמים כ"חריגים" ואיננו מנסים "להחריגם" מהסביבה. כל מסגרותינו נמצאות במקומות מרכזיים ביותר ובליבן של שכונות מגורים. אנו מעודדים את המשתקמים להשתלב בחברה במידה המקסימלית תוך התחשבות ביכולותיהם וברצונותיהם. אנו מבינים כי אין "שבלונות" כשמדובר בנפש האדם וכי לכל משתקם באשר הוא, יש צרכים ויכולות ייחודיים הדורשים את תשומת ליבנו והתייחסותנו.

 

העשרת הצוות והצוותא
ב"שני בקהילה" אנו רואים חשיבות עליונה בהעשרת הזמן הפנוי של המשתקמים בפעילויות פנאי ובפעילויות חינוכיות מגוונות לצרכי גיבוש וצמיחה. כמו כן, אנו מאמינים כי על הצוות המקצועי להיות כשמו – מקצועי ועל כן שמים דגש רב על הכשרתו והדרכתו.

ב"שני בקהילה" אנו נושאים עיננו לעתיד ומתרגשים בכל פעם מחדש כאשר אנו מסתכלים לאחור ורואים את ניצוצות התקווה בעיניהם של המשתקמים במסגרותיינו. תקוותם של המשתקמים, היא זו הנותנת לנו את הכח והמוטיבציה, בכל פעם מחדש, להמשיך במשימה הקשה והכה חשובה של השיקום. חוט התקווה הזה – הוא שמחבר בין כל מסגרותינו ועומד בבסיסה של "שני בקהילה".